וּלְעִתִּים אִשָּׁה אֵינָהּ אֶלָּא תַּבְנִית נוֹף
יְלָדֶיהָ הַקְּטַנִּים: תְּלָאוֹת יְּקִיצָתם
בְּבֹקֶר יוֹם רִאשׁוֹן
וַעֲרֵימַת כְּרִיכִים גְּבוֹהָה
פֵּרוֹת עוֹנָה שֶׁנֵּחתכִים
פְּלַחִים פְּלַחִים, הִיא
סָךְ צַעֲדֵיהֶם עַל שְׂפַת הַכְּבִישׁ
וְאֵיךְ נוֹפֵל הַשֶּׁמֶשׁ עַל עָרְפָּם
בְּהַמְתִינַם בַּתַּחֲנָה, הִיא
עֹל הַשִּׁעוּרִים הַנָּח כָּבֵד עַל הָרִיסִים
כְּמוֹ יַלְקוּט עַל גַּב פָּעוּט
כְּשֶׁהֵם שָׁבִים מִבֵּית הַסֵּפֶר
הִיא הַסָּעוֹת לַחוּג, מוֹנִית שֵׁרוּת
הִיא גַּם קְרִיאוֹת עִידוּד מִן הַיָּצִיעַ,
רַחַשׁ הַבְּטַנִים הַמְּחַכּוֹת לַאֲרוּחַת הָעֶרֶב
הִיא שְׁעוֹת הַשֶּׁקֶט
שֶׁל הַלֵּב כְּשֶׁהִיא שׁוֹמַעַת
נְשִׁימוֹת שְׁלֵווֹת ובַלֵּילוֹת
נִרְדֶּמֶת עַל מִטָּה קְטַנָּה מִמִדָּתָהּ
עַד שֶׁתָּבוֹאנַה אַיָּלוֹת
שחרחורת